פסק-דין בתיק ת"א 31800-08

תביעה כספית על סך 130,430 ש"ח לקבלת פיצוי בגין אירוע גניבת רכב, על פי תנאי הפוליסה.

רקע

1.            התובע, עולה חדש אם כי ותיק, בעלים של רכב מסוג יונדאי, נושא רישוי מספר 55-248-36 [להלן - הרכב], ביטח את רכבו באמצעות הנתבעות בפוליסת ביטוח מקיף שמספרה 7934017773068 [להלן - הפוליסה או הביטוח]; הנתבעת 1 הינה סוכנות הביטוח בה בוטח הרכב, והנתבעת 2 הינה החברה המבטחת, שהוציאה את הפוליסה לביטוח הרכב.

2.            רכישת הפוליסה הראשונית נתבצעה באופן טלפוני מול הנתבעת 1, ופוליסה נשוא התביעה דנא, הינה חידוש פוליסה קיימת משנת 2005, היא הפוליסה הראשונית והמקורית שרכש התובע באמצעות הנתבעות.

3.            במועד רכישת פוליסת הביטוח, היו מותקנים ברכב שלושה מנגנוני בטחון; מערכת ניתוק לסולר מקודד, אזעקה מקורית, ואיתורן מסוג פויינטר [להלן - האיתורן].

תמצית טיעוני התובע; מקרה הביטוח

4.            לטענת התובע, במהלך חודש נובמבר 2006, או במועד הסמוך לכך, החלה מערכת האיתורן לפעול שלא באופן תקין. מאחר שהתובע אינו יודע עברית כלל וכלל, כך לטענתו, נעזר הוא בכל הפעולות הנדרשות במר רומן אילייב, ובפרט בכל הפעולות הנוגעות להתנהלות מול הנתבעות בעניין הרכב והפוליסה.

5.            משכך, נשלח מר אילייב על ידי התובע עם הרכב אל מערך השירות של פויינטר, לבדיקת מערכת האיתורן שברכב, שם נאמר לו כי ישנה תקלה ויש להחליף המערכת. התיקון הנדרש עמד על סך של 4,000 ש"ח.

6.            לטענת התובע, מר אילייב פנה אל הגב' רלי מטעם הנתבעת 1, וביקש כי הדרישה למערכת האיתורן ברכב תבוטל, לאור קיום מערכות מיגון אחרות ברכב, ולחלופין - כי עלות תיקון המערכת תקוזז מתשלום הפוליסה לשנה העוקבת, 2007. הנתבעת מצידה, כך לטענת התובע, סירבה לזכותו בגין עלות התיקון, ומשכך הודיע לה מר אילייב כי אין בכוונתו אלא לתקנה, כי אם לבטלה כליל.

7.            טוען התובע, כי על אף שהנתבעת קיבלה הודעתו זו בגין אי תיקונה של מערכת האיתורן, לא טרחה ליידעו כי עם ביטול האיתורן, לא תעמוד עוד הפוליסה שברשותו בתוקף בכל מקרה של גניבת הרכב, וזאת בניגוד לסעיף 18(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981.

8.            התובע מצידו החליט לסיים את השירות עם איתורן פויינטר, וביום 18.12.06 חתם על טופס בקשה לסיום שירות. לטענתו, הטופס התקבל אצל חברת פויינטר ביום 25.10.06, ונשלח אל הנתבעות ביום 27.12.06.

9.            ביום 26.1.07, כך התובע, נגנב הרכב [להלן - אירוע הגניבה]. התובע פנה אל הנתבעת 1 בבקשה לקבל את כספו על פי הפוליסה, וביום 25.3.07, הודיעו לו הנתבעות כי אינו זכאי לתגמולי הביטוח, מאחר שלא היתה ברכב מערכת מיגון מסוג פוינטר, פעילה לזמן אירוע הגניבה.

10.        התובע טוען כי העדר הכיסוי הביטוחי הנטען הינו תוצאת רשלנותה הבלעדית של הנתבעת 1, אשר ידעה על אי תקינות האיתורן ועל כוונת התובע לנתקו, ולא עמדה בחובתה להודיע לתובע וליידעו, כי פעולה זו מבטלת הלכה למעשה את הפוליסה שברשותו, וכי בהתרחש אירוע גניבה, לא יהיה לאירוע כיסוי.

11.         עוד טוען התובע, כי הנתבעות מעולם לא נתנו בידיו העתק מן הפוליסה ותנאיה, וזאת בניגוד לסעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח. כמו כן, טוען הוא כי במסמך מיום 25.1.06 המפרט את תנאי הפוליסה המחודשת לשנת 2006, לא ציינה הנתבעת 1 דרישות מיגון, כפי שכן טרחה לציין במכתב שהוציאה בגין הפוליסה לשנת 2005.

תמצית טיעוני הנתבעות

12.        טוענות הנתבעות, כי דרישת התובע לפיצוי בגין אירוע הגניבה נדחתה, מאחר שבעת בירור חבותן על פי הפוליסה, נכחו לדעת כי מערכת המיגון איתורן פויינטר, אשר נדרשת על פי תנאי הפוליסה להיות מותקנת ברכב, מחוברת ופעילה, נותקה על פי הוראת התובע.

13.        הנתבעות סבורות כי ממילא לא עמד התובע בנטל הדרוש להוכחת תביעתו, לא התייצב לדיון על אף היותו בעל הרכב ובעל הפוליסה, לא טרח להוכיח את שווי הרכב, ולא הוכיח כי עמד בקיומם של תנאי הפוליסה. התובע, לשיטת הנתבעות, טען טענות מטענות שונות, כאשר כולן נטענות בעלמא, ולא התייצב בבית המשפט להעיד, אלא שלח את מר אילייב, חתנו, לעשות כן במקומו.

14.        לשיטת הנתבעות, אין כל נפקות לטענת התובע לפיה מעולם לא קיבל לידיו עותק מהפוליסה, לאור כך שחזר ואישר כי ידע גם ידע כי תנאי לפיצויו על פי הפוליסה, על ידי חברת הביטוח, הינה קיומה של מערכת איתורן פויינטר פעילה ברכב.

15.        ממילא, כך לטענת הנתבעות, לא היה כל שינוי בדרישות המיגון שנדרשו בפוליסה לשנת 2006, מאלו אשר נדרשו בשנה שלפניה ובשנה שלאחריה, והתובע היה מודע היטב לדרישות המיגון שמציבה הפוליסה. המדובר בחידוש פוליסה ישנה, שנותרה עם אותן דרישות מיגון כמו הפוליסה שקדמה לה, ואין המדובר בפוליסה חדשה.